התאוששות כלכלת סין -גם אצלנו בעוד חודשיים?

לפני חודשיים הסתכלנו בחלחלה ברחובות ווחאן הנטושים, וכהרף עין - הנה אנחנו כאן, בבית. כרגע, המצב בסין דווקא צריך לעודד אותנו ולשאוף להיות במצב שלהם בעוד חודשיים - התחושה השלטת שם היא שהרע ביותר מאחוריהם והחיים, ועמם הכלכלה, חוזרים לעצמם. שני הפוסטים הבאים יעסקו במאמר דיעה של הכלכלן הנודע טנג טאי, המנתח את השפעת משבר הקורונה בשלושה טווחי זמן שונים: בטווח המיידי השוק סבל מהיעדר היצע, בטווח הבינוני יסבול מהתכווצות בביקוש ובטווח הארוך הוא צופה שהשפעתו תהיה אפסית על כלכלת סין.

הפוסט הזה סוקר את השפעות המשבר בטווח המיידי והקצר, והפוסט הבא יסקור את השפעת הקורונה לטווח הבינוני והארוך.

טנג טאי מונה ארבע נקודות צמיחה שמוציאות את סין מהמשבר: חלופות, חדשנות, צמיחה מפצה ומדיניות תמיכה ממשלתית.

יש להניח, שכמה מהחידושים המובאים כאן כ"חדשנות", לא ישמחו את כולנו בעת הזאת, ובראשם טכנולוגיות ניטור תנועת אזרחים וטכנולוגיית 5G.

לצד זאת ניתן לראות שגם בסין רואים את התמיכה הממשלתית כאחת מארבע נקודות הצמיחה שבעזרתן היא תצא מהמשבר בטווח הבינוני. אמנם המשאבים של סין בלתי נגמרים כמעט בהשוואה לישראל, אך כולי תקווה שעוד חודשיים נראה את עצמנו במקום של סין היום.

הכלכלה הסינית – מאמר דיעה טנג טאי

אחרי המכה המשמעותית שספגה כלכלת סין ממשבר הקורונה שפרץ בה, עתה מגיע השלב שבו הביקוש וההיצע נפגעים מהמצב בשווקים הבינלאומיים, המשפיע עמוקות על הביקוש. למרות ההרס הברור שגרם משבר הקורונה בטווח הקצר, עלינו להסתכל קדימה ולנתח את השפעתו בטווח הבינוני והארוך. נקודות הצמיחה שלו יהיו צמיחה האלטרנטיבות, צמיחת החדשנות, והתמיכה הממשלתית –שלה השפעה גדולה במצבים מסוג זה.

בטווח הקצר, כלכלת סין ספגה מכה קשה.

בטווח הבינוני, לצד התכווצות הביקוש, משבר הקורונה הביא עימו היצעים חדשים, שזירזו תהליכים שקרו ממילא.

בטווח הרחוק, משבר הקורונה לא ישפיע על תנאי הצמיחה הכלכלית ומנועי הצמיחה, והשפעתו קרובה לאפסית.

על פי ההערכות, הצמיחה של סין ברבעון הראשון תהיה שלילית, והצמיחה השנתית תעמוד על כ-5%. ב-2021 יחזור ה-GDP לרמת ה-6% ומעלה.

הטווח הקצר – הלם ההיצע

המושג "הלם היצע" מצביע על מקרה שבו תופעה חיצונית, שלא קשורה אל השוק באופן ישיר, גורם לעליית מחירים של מוצרים בסיסיים ושירותים חשובים. משבר הנפט של שנות ה-70 ושינוי מדיניות סחר החוץ של 2019 הם דוגמאות לכך.

משבר הקורונה, אף שבטווח הבינוני ישפיע על הצריכה, בטווח הקצר השפיע על האספקה דווקא. מבחינה בינלאומית, בכל מדינה המצב שונה שכן הוא תלוי במידת הפגיעה של המדינות השונות ובהתמודדותן. סין לדוגמא, שסגרה את ווחאן ואזורים נרחבים אחרים בינואר 2020 שיתקה למעשה את הכלכלה שלה: רוב האנשים נשארו בביתיהם, ואף הענף היצרני הושבת לתקופה קצרה. אך ברגע שהוירוס נכנס לשליטה, הענף היצרני חזר לעבוד, ומשך עימו מגזרים נוספים (לוגיסטיקה וכדומה). מנגד, ההתאוששות של ענף השירותים איטית יותר: בשיא המשבר, רוב בתי המלון והמסעדות נסגרו או עברו לשיטת המשלוחים, והם רחוקים מהתאוששות מלאה. החנויות המסורתיות, שצמצמו בחצי את שעות פעילותם בשל הצניחה הדרמטית בזרם הקונים, חוות עתה גם הן צמיחה שלילית, שכן הלקוחות העבירו את קניותיהם לאינטרנט, ונשארו שם; ענף ההיסעים ספג גם הוא פגיעה משמעותית, והפיטורים בענף נרחבים.

הכלכלנים מונים ארבעה מנועי צמיחה במצב של הלם היצע: צמיחת חלופות, צמיחת חדשנות, צמיחה מפצה ומדיניות תמיכה ממשלתית.

חלופות וחדשנות

בסין 2020, משבר הקורונה הכה עמוקות בקניונים וענף ההסעדה, אך כבר מההתחלה היה ברור מהי החלופה לכך: מסחר אלקטרוני. במהלך המשבר, המכירות המקוונות של הירקות, הביצים והבשר הוכפלו במאות מונים, והאתרים המובילים (每日优鲜, 永辉超市, 多点Dmall) קרסו מהזמנות.

הלם ההיצע גרם לחדשנות במגוון תחומים טכנולוגיים, מוצרים חדשים ומודלים עסקיים חדשים, לדוגמא: פיתוח טכנולוגיה למעקב אחר היוצאים מפתח הבית בתקופת הבידוד, ובכלל זה הגברת הפיקוח על השימוש בתחבורה ציבורית ופיתוח אפליקציה המודדת את רמת הסיכון לחברה ועל פי ציון זה מאפשרת יציאה מהבית; שיפור טכנולוגיות של עבודה מרחוק והוראה מקוונת; בתקופה האחרונה, מנייות של חברות הוראה המקוונת xindongzaixian ו-wuyouyingyu קפצו ביותר מ-50%. וולגרים וכוכבי רשת העוסקים בכלכלה קיבלו מיליוני צפיות חדשות – שיא הצפיות בשידורים החיים של הכלכלן לי ג'יה צ'י שבר את ה-1.6 מיליארד צפיות.

ההשקעה במערכות מידע, שרשת ה-5G מאפיינת אותה יותר מכל, תתרום גם היא להתפתחות הרובוטיקה והייצור החכם.

בעקבות אלה, על פי הנתונים שבידינו, גם בפברואר 2020 ה-NEI (New Economy Index) לא צלל אל מתחת לאפס והפך שלילי, אלא עמד בפברואר על 1.2%. הסיבות לכך הן בעיקר מנועי הצמיחה שהוזכרו למעלה.

צמיחה מאוחרת וצמיחה מפצה

"הלם הקורונה" גרם לצרכנים רבים לחשוב פעמיים לפני הוצאות לא הכרחיות, כמו רכישת מכוניות ומוצרי חשמל. אך הקורונה לא ביטלה את הצרכים, אלא דחתה אותם. לעצירה המוחלטת של המשק בחודש פברואר תהיה כמובן השפעה גדולה על הרבעון הראשון של 2020, אך עדיין נשארו השנה 300 ימים, שבהם יושלמו הרכישות שנדחו. היצור היומי שווה מיליארדים, ולמעט שינויים בהעדפות מוצרים מסויימים, החברות ישלימו את חוסרי המלאי שלהם. לכן, אם משקללים את הצריכה ה"מפצה", משבר הקורונה ישפיע בעיקר על הצריכה הפנימית של סין השנה, שתתאזן במשך הזמן.

משבר הקורונה ותכניות תמיכה ממשלתיות

הממשלה הסינית לא רק עזרה לעסקים הקטנים והבינוניים אלא גם מוציאה תכניות ממשלתיות להקלה מוניטרית וייצוב שוק העבודה.

לסיכום, אם בוחנים מקרוב את השפעת משבר הקורונה על פברואר, ניתן לנקוט בגישה מרגיעה: ברבעון הראשון יש לבחון את האופציות התחליפיות והחדשנות על הצמיחה, ואם בוחנים חצי שנה קדימה ניתן להחשיב גם את הצריכה המפצה ואפקטיביות התכניות הממשלתיות. ההשפעה הגדולה של משבר הקורונה הוא התכווצות הביקוש, שרק אם תמשך יותר משנה אחת – יהיה צריך לבחון את ההשפעה שלה על הכלכלה.