top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תTirza Arav

הכלכלן טנג טאי על השפעת המשבר על סין: בטווח הבינוני צמצום ביקושים, בטווח הארוך השפעה אפסית

בפוסט הקודם תרגמתי את ניתוחו של טנג טאי את השפעת הלם ההיצע על כלכלת סין בטווח המיידי: מחסור בהיצע שגרם לביקוש רב, עם התחדשות מבנה ההיצע. בפוסט זה הוא שוטח את תפיסת עולמו לגבי הטווח הבינוני והרחוק: לטענתו, בטווח הבינוני נוכל לראות התכווצות בביקוש בשנה הקרובה, אך האצת השינויים והטכנולוגיות החדשות יוכלו ליצור תמונה חדשה. בראיה לטווח רחוק, לטענתו, השפעת המשבר תהיה אפסית.

עם זאת, אין כאן כל התייחסות למשבר העולמי המתרחש עתה. סין, מתוקף היותה אחת מהיצרניות החשובות בעולם התלויה גם בביקושים בינלאומיים, ומושפעת עמוקות גם מהמצב הגלובלי.

השפעות המשבר בטווח הבינוני

כאשר ההיצע המתחדש הופך להיות דומיננטי בשוק, כל יחידת היצע גורמת לביקוש. וכך, ככל שהביקוש הכולל גדל, ההיצע גדל יחד עמו, והשוק צומח באופן בריא. כשההיצע סובל מהתיישנות, כל אחת מהיחידות תסבול מקיטון בביקוש, ומכאן, הביקוש הכולל יקטן, ההיצע בעקבותיו, ובעקבותיו הצמיחה הכלכלית תואט.

ניתן לראות שהתיישנות ההיצע מלווה את כלכלת סין לאורך עשור האחרון האחרון, כבר מ-2010. מצמיחה של 11.7% ב-2010, ברבעון האחרון של 2019 ה-GDP ירד לרמת ה-6%. זו לא רק ההאטה הארוכה ביותר ב-40 שנות הרפורמה, אלא גם ההאטה הארוכה בהיסטוריה המודרנית.


ההיצע הסיני סובל מהתיישנות

משבר הקורונה העולמי ישפיע ללא ספק על הייצור, כמו גם על ההשקעות והייצוא, ויגרום להתכווצות הביקוש. הצמיחה של 2020 מוערכת עתה בפחות מ-5.4% ויכול להיות שתעמוד על 5% בלבד.

אבל האם ישפיע המשבר על כלכלת סין גם בטווח הבינוני, כלומר השפעתו תחרוג מהשנה הקרובה? כאן עלינו לחזור שוב לעקרון מעגל החדשנות בייצור: מאחורי שינויים כוללים בביקושים עומד שינוי במבנה ההיצע.

אם ההלם ישנה את מבנה ההיצע וירחיב אותו, או לחלופין יזרז את יציאת ההיצע הישן מהשוק, יכול להיווצר מצב שבו נרשמים חידושים ומקדמי צריכה, שתוצאותיהן הן דווקא צמיחה כלכלית תוך שנתיים שלוש.

לעומת זאת, אם ההלם יכווץ את ההיצע או דווקא ישאיר ההיצע הישן בשוק, התוצאה בטווח הבינוני תהיה פגיעה ביכולת הביקוש, מה שיאט את הצמיחה בתקופה מאוחרת יותר.

במשבר הנוכחי, נראה בבירור כי חברות שהסתמכו על מידע וטכנולוגיות יצור אוטומטיות נפגעו באופן מועט יחסית לאלה שלא נסמכות על טכנולוגיות כאלה. חברות שמסתמכות על מערכי ייצור מיושנים, שעיקרם כח אדם, נפגעו עמוקות ומתאוששות לאט יותר.

מלבד זאת, בענף הקמעונאי, חנויות ששילבו גם מסחר מקוון, מדיה חדשה, וחברות שהציעו פתרונות חדשניים כמו הוראה מקוונת, השמה או עבודה מרחוק נפגעו קלות, לא נפגעו כלל או אף הרוויחו מהמשבר.

לעומתן, החנויות המסורתיות ספגו מכה קשה.


מסיבה זו, המשבר גורם להתחדשות השוק: חידושים טכנולוגיים, מוצרים חדשניים ודרכי עבודה חדשות שייצרו ביקושים חדשים. כל אלה יגרמו להתחדשות וכן לטכנולוגיות ומערכי יצור ושירות ישנות לצאת מהשוק.

אם תכניות התמריץ הממשלתיות יופנו לביקושים ותעשיות ישנות, נוכל לראות התייצבות בשוק העבודה בתקופה הקרובה, אך בטווח הבינוני פעולות אלה עשויות להאט את יציאת ההיצע הישן מהמערכת ולהאט את הצמיחה.

מסיבה זו על התכניות הממשלתיות להיות מופנות אל הכיוונים שיכולים לשנות את מבנה ההיצע. השאיפה היא לא רק לייצב את המערכת הכלכלית ואת שוק העבודה אלא להפנות את סין לכיוון שיחזק את יסודות התעשיה וידחף אותה קדימה.

אם נקבל את נקודת המבט של מודל התחדשות והתיישנות ההיצע, זוהי סוף התקופה של ההיצע הישן בסין; 2021 תוכל להסתמן כשנה של היצע חדש.

השפעת המשבר לטווח הרחוק: קרובה לאפס

בתחום המסחר המקוון, הואצו התהליכים של השנים האחרונות. גאו שולין, מנכל הפלטפורמה טיינחונג אשר פרחה בזמן המשבר: "מבחינתנו למעשה, הרווחנו לטווח הארוך. גם לפני המשבר, השירותים המקוונים התפתחו מאוד בשנים האחרונות. אך בשל ביקוש חסר תקדים לחצנו על כפתור "הרץ קדימה" והפיתוח הואץ משמעותית.

להלם ההיצע השפעה מזערית על פיתוח טכנולוגי בטווח הרחוק, שכן החברות היו מגיעות לאותם הישגים בעוד כמה שנים וכן רוב הכח התחרותי הבסיסי של החברות לא נפגע, אך הן הרוויחו פיתוח מואץ ושימושים טכנולוגים חדשים.

מבחינת הצמיחה הכלכלית, ובמיוחד מבחינת הקצאת משאבים, לא תהיה להלם של 2020 כל השפעה.

כיצד צמחה כלכלת סין משנת 1980 ועד היום? עם המעבר מכלכלה מתוכננת לכלכלת שוק, הלכה וגדלה חשיבות הקצאת המשאבים.

המשבר הבהיר לרבים מהי חשיבותה של מערכת הבריאות הציבורית וכן להקדיש תשומת לב לרפורמה העמוקה הנדרשת במערכת הבריאות, ומתרחשת בו במילא בשנים האחרונות.

מאידך גיסא, לא תהיה לו כל השפעה כשמדובר על הקשר בין השוק לממשל – כלומר על יחסי הכוחות הגדולים במערכת הכלכלית. להלם ההיצע שגרם משבר הקורונה תהיה השפעה מזערית על פיתוח טכנולוגי, שכן כפי שראינו רוב הכח התחרותי הבסיסי של החברות לא נפגע, אלא פשוט הואץ והופנה לשימושים טכנולוגים חדשים.

ראש הממשלה לי קה-צ'יאנג הזכיר באחד מנאומיו האחרונים, שהמדיניות הכלכלית לא השתנתה, שכן שככל שיש יותר קשיים פיננסיים כך יש להעמיק ולהרחיב את הרפורמות.


הלם ההיצע יכול להוביל בטווח הקצר לחוסר בהיצע, שינויים בכמויות או בנצילות, אך גם בחלוף 40 שנים, שלושת הפקטורים העיקריים בכלכלת סין עדיין יהיו כח עבודה, הון וקרקעות; כל זאת כאשר כמות ואיכות ההיצע יחזרו לאיטם לרמתם הקודמת.

המשבר גרם לבידודם של מאות מיליוני אנשים, שמיעטו לצאת מהבית או לטייל, ושוק העבודה ספג פגיעה מסיבית. מסיבה זו, נקטה הממשלה במספר צעדים כדי למתן את עליית הריבית ולהוריד עלויות מימון. אך עם ההתאוששות גורמי הייצור יחזרו לרמתם הקודמת ועמם גם הריבית ועלויות המימון.

מכאן אפשר לראות שבטווח הארוך להלם מסוג זה אין השפעה של ממש על תנאי הצמיחה של המשק. מנועי הצמיחה הטכנולוגיים והפקטורים לצמיחה לא השתנו, ומכאן השפעת האירועים האחרונים לטווח הארוך קרובה לאפס.

12 צפיות0 תגובות
bottom of page